השיטה שבאי השיטה

הפרעות בקריאה נובעות משיבוש בתיאום התפקודים של חוש הראייה, השמיעה והיכולת הקוגניטיבית לפרש אותיות. שיבוש זה אחראי לפגיעה ביכולת העיבוד הקוגניטיבי לפרש אותיות, לבעיות במיקוד הראייה ולקשיים בתחום הקואורדינציה המוטורית. בעיות אלו מאפיינות דיסלקטים ולקויי למידה בעלי סימנים דיסלקטיים.

השיטה מיוסדת על כלים ורכיבים שמשתמשים בהם בגירסות שונות לפי צרכיו האישיים של המטופל ולפי קצב התקדמותו. בשיטה זו משתמשים פחות בתבניות מובנות מראש כיוון שהן יוצרות קיבוע שאינו מאפשר טיפול מוצלח ואפקטיבי. ומכאן נובע השם: "השיטה שבאי שיטה".

השיטה מבוססת על גישתם של ד"ר סטנלי אבלמן וד"ר ג'רי גטמן ועל נסיוני כילד דיסלקטי שגדל לנער דיסלקטי שהשכיל לפתור את הבעיה למן השורש. החיבור האישי והעמוק שלי עם עולם הדיסלקציה נותן לי את הדרכים לפתרונות מן השורש. מרכיבי שיטתי בנויים על אבחון מתמיד באמצעות התבוננות אינטואיטיבית מעמיקה ועל תרגילים משותפים עם המטופל באווירה משעשעת. הפן הרגשי שמתבטא בקשר המיוחד הנוצר בין המטפל למטופל והמבוסס על תמיכה ועזרה תמידיים, הוא המרכיב החיוני ובלעדיו לא תיתכן התקדמות כלשהי.

השיטה צומחת מן העובדה כי במהלך הקריאה משתתפים יחד ובתיאום שלושה רכיבים חוש הראייה, חוש השמיעה והיכולת הקוגניטיבית לפרש אותיות. ייחודיות השיטה שהיא עובדת לתיקון שורש הבעיה וגורמת לתהליך אשר בו חושים שלא היו בשימוש יוצאים מן הכוח אל הפועל. במהלך הטיפול המטופל לומד לשלב ולתאם בין החושים ולהשיג קריאה תקינה. לכל ידע נצרך למעשה חוש, לא כל שכן כאשר הידיעה חודרת לכל מעמקי מציאותו של האדם. החוש מגלה את תמצית השמן (הפנימיות, הפוטנציאל שלא מומש) המפעפע ומחלחל לכל עבר ופינה שבפוטנציאל האדם. על-ידי החוש מתפתח הידע ומתפשט מעניין לעניין עד אין קץ, וזה סוד המימוש מן הכוח אל הפועל.

השיטה מיוסדת על האינטואיציה בהיותה המפתח לתיקון השיבוש הקוגניטיבי. האינטואיציה מבוססת על עבודה פנימית ומובנית של המטפל ויש בה שלושה שלבים המהווים חלק בלתי נפרד מן הטיפול.
שלושת השלבים הם: חכמה, בינה ודעת.

חכמה היא הכוח המפשט, ההברקה, הרעיון. בינה היא היכולת להעביר את הרעיון לכלים פרקטיים. דעת היא היכולת לחבר בין החכמה לבינה ובין הרעיון לכלי בדרך יישומית. העבודה הפנימית של המטפל נעשית בשלבים הבאים: שלב החכמה: המטפל הוגה את הרעיון הטיפולי הראשוני המיוחד למקרה האישי של המטופל. שלב הבינה: המטפל בונה את הכלי הטיפולי הייחודי למטופל באופן תיאורטי. שלב הדעת: צירוף הרעיון הטיפולי עם הכלי הטיפולי יוצר את הגישה המעשית, את היישום.

המטפל הוא מעין מנצח על תזמורת. התזמורת מורכבת מנגנים רבים אשר כל אחד מהם מנגן על כלי אחר. גם למטופל יש כלים רבים (חושים), אך לא תמיד הם עובדים נכון ומתוזמנים נכון. תפקיד המנצח לדאוג שכל הכלים יפעלו בצורה תקינה ובתזמון הנכון על מנת להפיק מוסיקה ערבה לאוזן. דוגמא לסוג של עבודת המטפל היא שיפור יכולת הצירוף של המטופל. יכולת עיבוד האותיות בנויה גם על יכולת הצירוף. הקריאה מורכבת משלושה שלבים: ראיית הצורה הגרפית של האות (כמו זיהוי האות אל"ף כ- א' ולא ח'), תפיסת משמעותה הפונטית (היכולת להבחין בין צלילים שונים. לדוגמא או, אי, א) וצירוף האות עם האותיות הבאות אחריה להברות, מילים, משפטים ורעיון (למשל שילוב הצד הפונטי והצד הראייתי כדי לקרוא את המילה "אבא")